סיור מיוחד: יום בעמק האלה

המקומיים קוראים לעמק האלה, שקיבל את שמו בשל עצי האלה האיתנים הצומחים בו, ממוקם מדרום לבית שמש ומקשר בין השפלה להרי יהודה.

שומרי המסורת שבינינו יודעים להצביע על עמק האלה כעל המקום שבו התרחש הקרב המפורסם בין דוד וגוליית. בשנת 2014 הוכרז העמק כגן לאומי.

 

 

 

נסייר בטבע היפיפה על רקע הרי ירושלים, נעבור באשתאול, נחלוף על פני קיבוץ צרעה ונקשיב לסיפורי קיבוץ נתיב הל"ה מתקופת מלחמת העצמאות,

כאשר פלוגה בת 35 חיילים (ל"ה) חלפה בדרכה לגוש עציון הנצור, נתקלה בעמק האלה בצבאות ערב וכל חייליה נהרגו. בתחילה, נקרא הקיבוץ, שהוקם במקום על-ידי יחידת יפתח של הפלמ"ח: "פלד" על-שם פלוגה ד', אולם ביום השנה הראשונה לנפילת 35 הלוחמים, הוחלף שם הקיבוץ.

 

 

 

 

 

הסיור כולל ביקור מדליק במבשלת בירות בוטיק עם מרכז מבקרים וטעימות בנוף היפה של פארק בריטניה אשר בעמק וסדנת שוקולד בהנחיית שוקולטיירית ממושב צפרירים,

שאוהבת ליצור תכשיטים מתוקים משוקולד. גליה לוי, שעברה השתלמויות רבות אצל השוקולטייר הידוע פיליפ ואן קסיל. גליה אף ייצרה תכשיטי שוקולד עבור פסטיבל יואב יהודה ועומדת מאחורי פרויקטים יוקרתיים בתחומה.

 

 

סקרנים לגלות עוד על אודות עמק האלה? לפרטים נוספים, הקליקו: http://www.yerushalmit.co.il/Index.aspx, 

חדשות מתפרצות!

צוות ירושלמית – סיורי חוויה מכריזים בזאת על הקמת סניף תל אביבי בארץ ישראל – וכולכם מוזמנים לקחת בו חלק.

סיור תיאטרלי עם שחקנית בשכונת נווה צדק המיתולוגית וביפו, שהיוותה השראה להקמת עיר עברית ראשונה בארץ.

תל אביב, הייתה השכונה הבורגנית הראשונה ביישוב העברי בארץ ישראל, כשעוד נקרא שמה: "פלשתינה".

וותיקי העיר יודעים לספר על שגרת יומם של בני העלייה הגרמנית, שהעדיפו לגור בעיר בעלת צביון אירופי, ולא לעבוד כפועלים.

 

עוד יתקיים סיור טעימות בשוק לווינסקי, המציע ביקור בחנויות אותנטיות ומגוונות – החל בתבלינים טריים, דרך מוצרים ייחודיים למקום, כמו: רחת לוקום, חלווה, ראס אל חנות, מרמלדה, קפה טחון במקום ועוד מיני דברי מתיקה חמים מהתנור.

אלחנן ליב לוינסקי, אשר על שמו קרוי הרחוב, היה סופר עברי ויידי (יידיש), שהשתתף בקונגרסים ציוניים והיה מקורב ל-"אחד העם" (אשר צבי גרינברג – אחד מראשי הוגי הרעיון הציוני).

 

 

סיורים נוספים בתל אביב: סיור מיוחד בסגנון "חפש את המטמון", שיתקיים ברחובות יפו הציורית, ומסלול מיוחד הכולל ביקור בשוק הפשפשים המדובר, שצופן בחובו אוצרות וינטאג' לרוב.

שוו בנפשכם את שמחת בית השואבה של אדם, שמצא חפץ ישן במצב טוב שמזכיר לו נשכחות: זיכרונות מבית סבתא, פריט שחיפש במשך זמן רב או אפילו מציאה במחיר נמוך במיוחד.

 

הצטרפו אלינו בסיורים מרתקים, והכירו את תל אביב-יפו ברגליים. להצטרפות לסיור הקליקו: http://www.yerushalmit.co.il/Index.aspx

חטאים בעיר הקודש

אם בסיור חטאים עסקינן – והרי בכל זאת מדובר בחודש הסליחות והרחמים – מן הראוי כי אציין את תקופת שלטון רומא בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט. הקשר הישיר בין ירושלים ורומא משיק בכמה נקודות מרכזיות: דילמת מקום קבורתו של פטרוס (הנקרא גם שמעון או כייפא), שהפך מתלמידו של המקובל ישוע בן יוסף לראש הכנסייה הקתולית, מיהו האיש הנושא באשמת הסגרתו של ישו לרומאים, האם יהודה איש קריות הוא אכן שמו האמתי של הדמות הידועה לשמצה בנרטיב הנוצרי ועוד.

בשנים האחרונות עלתה סברה, ולפיה יהודה איש קריות היה, למעשה, תלמידו הסיקיריקי(שודד דרכים), שחזר למוטב, ויד ימינו של ישו. הסיפור החדש מציג מציאות שונה בתכלית: ישו הוסגר על-ידי פטרוס וחבר מרעיו, שהפלילו את יהודה הסיקיריקי אשר התאבד מצער בנקודה הצופה על מקום צליבתו של ישו בגולגולתא.

 

 

כבר בזמנו של האפיפיור הקודם, יוחנן פאולוס השני, הוכרה הטעות הנפוצה, ששפכה דמים רבים במהלך ההיסטוריה. התיקון גורס כי לא היהודים הסגירו את ישו לרומאים. במידה רבה, יש צדק עם הקביעה הזו, אלא שנהוג להתייחס לישו כאל יהודי בהיוולדו ובמותו. כיצד, אם כן, נחשבים פטרוס ואנשיו לנוצרים? התשובה כרוכה בהגדרה העצמית של פטרוס, שהרי היה לראש כנסייה אשר לא התקיימה בחייו של ישו. על-פי הסברה, ישו התנגד לצעדים הדתיים-פוליטיים שהתכוונו תלמידיו לבצע, ולכן הוסגר לרומאים.

 

 

אתם מוזמנים להצטרף לסיור בעקבות התככים, המזימות והחטאים בירושלים. למה הרג הסולטן את בוני החומה? מה הקשר בין ישו לחטא האדם הקדמון? איפה קבור החוטא הגדול בתנ"ך? ואילו חטאים מתוקים אפשר לטעום בשוק? זאת ועוד בסיור חוטאים וחטאים בעיר הקדושה בעולם. הקליקו: http://t-roo.click/hAkOdC

 

סלע המחלוקת

טוביה שגיב, ארכיטקט ישראלי, טוען כי הנחת היסוד הרווחת, שמזהה את מיקומו המקורי של בית המקדש – קודש הקודשים של העם היהודי – כשגוי. כיום, מניחים כולם כי שרידי בית המקדש מצויים מתחת למסגד אל אקצה, שנחשב למקום הקדוש השלישי בחשיבותו למוסלמים. עדנאן חוסייני, מנהל הוואקף המוסלמי, טוען כי אם נחזיר את הגלגל לאחור, דברים רבים יצטרכו להשתנות, ולכן מדובר בצעד בלתי אפשרי. חוסייני מתכוון להשבת תחומי בית המקדש לרשות בעליהם המקוריים: עם ישראל, או השריד העיקרי שלו – העם היהודי.

 

עוד טוען שגיב כי מסגד אל אקצא אכן שוכן מעל שרידי מקדש כלשהו, אך אין מדובר בבית המקדש המקורי, אלא במקדש פגאני. הוא מתבסס על שלושה ממצאים: תמונה ארכיטקטונית, צילום אינפרא אדום וזרימת המים. הוא ביצע חישובים, שהראו כי תעלת המים לשטיפת הקרבנות, שהועלו לעולה בבית המקדש, נמוכים ב-20 מטרים מהמקדש עצמו, שאמור להימצא תחת אל אקצא. זרימת המים איננה יכולה להתבצע דרך הסלע האדיר, שבו מצויה כיפת הסלע. יש לציין כי רוב הארכיאולוגים, ההיסטוריונים, וכמובן – הרבנים, מחזיקים בדעה הפוכה לטענתו של שגיב.

שגיב הציג את התיאוריה שלו בפרק מתכניתו של שמחה יעקובוביץ', עיתונאי יהודי חובש כיפה סרוגה ממוצא קנדי, שחוקר מיתוסים וסיפורים היסטוריים בכלים מדעיים עכשוויים. אחת מהשערוריות הגדולות ביותר שהעלה יעקבוביץ' הייתה מציאה ארון הקבורה של ישו ומשפחתו. הוא הציג את הגלוסקמאות (ארונות קבורה), הנושאים כתובות עם שמות הנקברים – ולפיהם לישו הייתה אישה, ואף נולד להם ילד משותף. הסערה, שקמה בעקבות הגילויים, וגובתה בממצאים, התחוללה משום שהוכחת אנושיותו של ישו מפריכה את עמדת הכנסייה באשר לשילוש הקדוש.

 

 

האם אכן היה ישו יהודי? מי באמת הקים את המקדש שבכיפת הסלע? הצטרפו לסיור מרתק בעיר העתיקה ותוכלו לפגוש את העיר מקרוב. בחודש הסליחות מתבצעים גם סיורי סליחות וחטאים בעיר הקודש. להרשמה לסיורי חוויה ירושלמית הקליקו: http://www.yerushalmit.co.il/Tour.aspx

מי שמע את תותח הרמדאן?

רק לא מזמן הסתיים צום הרמדאן. תחקיר מיוחד של ראש הדסק הערבי בחברת החדשות של ערוץ 10, צבי יחזקאלי, סקר את המתרחש במסגדים במהלך חודש הרמדאן.

 

זה המקום להזכיר כי חודש הרמדאן הוא בעצם ארבעים ימים, שבהם צמים בני הדת המוסלמית ביום, ורשאים לשבור את הצום בלילה. במהלך כל ארבעים ימי הרמדאן יורה תותח בתחילת הצום ובסופו.

זהו תותח רגיל מימי המנדט הבריטי. פעם היו רבים כמותו, אך הם נשלחו להתכה כדי למחזר את הברזל או הוצאו משימוש.

רק התותח הזה, הממוקם בבית הקברות א-סהארה שעל גבעה מצפון לשער הפרחים בירושלים, ממשיך לעבוד ולסמל חגים ומועדים מוסלמיים נוספים. 

סיפורו של תותח הרמדאן מתחיל בתקופת שלטו האימפריה העות'מאנית בארץ. מדובר בתותח הרים ישן שקיבלה משפחה מכובדת משכונת ואדי ג'וז על מנת להפעילו.

 

 

 

בשנת 1945 הוחלף התותח העות'מאני בתותח בריטי – מתנת הממלכה ההאשמית בירדן. התותח המקורי הועבר למוזיאון האסלאם בירושלים, ואילו התותח הירדני הוא שיורה בחודש הרמאדן עד עצם היום הזה.

משפחת סנדוקה, שקיבלה את זיכיון הפעלת התותח מהאימפריה העות'מאנית, עדיין מחזיקה בזכות להפעלתו.

בימי שלטונה של הממלכה הבריטית, נתקלו בני המשפחה בסירוב מצדם של הבריטים לספק אבק שריפה להפעלת התותח בשל רתיעה מהריטואל ומחמת המחסור.

בני המשפחה יודעים לספר כי התותח לא הושבת מעולם, וכי בעתים קשות עורבבו גללי בהמות ברגבי עפר כדי להמשיך ולהפעילו. בימים שלאחר קום המדינה בני משפחת סנדוקה קיבלו אספקה מגורמים רשמיים מטעמי זהירות.

התותח עדיין יורה, אך בשל העיור וההמולה מסביב, קשה לזהות את קולו. בני המשפחה מעידים כי אנשים המודעים לזמני הירי ממתינים לו גם כיום.

יש עוד כל כך הרבה דברים נפלאים לגלות בירושלים, צרו קשר וביחד נצא לגלות העיר.

דורית 0523752470

משרד  025633077

Dorit@yerushalmit.co.il

http://www.yerushalmit.co.il/index.aspx

 

באים למחניהודה? המילון הירושלמי השלם, חלק ב'

חובבי ז'אנר סדרות הפשע עד פשע לייט נוסח "עספור" אולי אינם יודעים שההשראה לביטויים שהם אהבו כל כך לצטט נשאבו מהז'רגון הירושלמי. הסיבה לכך היא שני הירושלמים שכתבו את הסדרה. הניב הירושלמי המקומי הצליח לחדור אפילו את מעטה הבועה התל אביבית. כיום נחשבת הסדרה לקלאסיקה, ופינתה את מקומה לסדרות חדשות יותר באותו ז'אנר מתפתח, אך הביטויים שהיא השרישה בשפה עדיין נשמעים פה ושם בגעגוע.

נסו לתרגם את הקטע הבא, שנכתב ב"עספורית מדוברת", שמתבססת על הניב הירושלמי:

"אחי, אתה בא לים?"

"מה, ים? ירושלים – ים או ים-ים?"

"ים-ים. תל אביב ים".

"עזוב, אין לי כוח".

"נו, אל תהיה בארד".

"אתה לא מתבייש? אני בארד? אתה בטח רוצה להסתובב עם היוגורט הזה בתל אביב. כמה פעמים אמרתי לך שהוא חושב שאתה פפוקה? איפה אתה ואיפה הוא?"

"עוד פעם אתה עם ה-אכלו לי שתו לי הזה? תן לי לשבת בשקט אצל הטיש הגדול וחלאס".

 

 

מילים כמו "מחנה יהודה", שהפכו לז'רגון תל אביבי כמעט לאחר קיצור השם על-ידי שף מצליח במסעדה שבבעלותו, הן נכס צאן ברזל לא רק לירושלמים אלא ממש לכולנו. בישראל הקטנה מגיעים תל אביבים ואנשים מכל הארץ להשתתף בסיורי חוויה בעיר. רבים מהם מבקשים לחוש בירושלים האמיתית, זו שלא עושה "דאק פייס" ב"סלפי" במסגרת "הסבר פניך לתייר". הם רוצים לחוש באותנטיות, כי למעשה חלקם הגדול כבר דובר את השפה, ולכן יכול להשתתף בהוויי הירושלמי אף על פי שאיננו מתגורר במקום.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים שיחה כזאת, אל תהיו סטיגמטיים. אולי החבר'ה האלה הם "עברייני צעצוע" אבל אולי הם בסך הכול ירושלמיים או תל אביבים וונאביז שמחפשים אחר השורשים. אתם הרי יודעים ש(כמעט) לכל תל אביבי היה סבא רבא חרדי נכון?

 

יש עוד כל כך הרבה דברים מעניינים לגלות בירושלים.

 

דברו איתנו, ונצא לגלות את ירושלים שלא הכרתם!

 

 

דורית 0523752470

משרד  025633077

Dorit@yerushalmit.co.il

http://www.yerushalmit.co.il/index.aspx

 

 

פעמיים אשתנור עם הרבה טחינה – המילון הירושלמי השלם, חלק א'

אם נסעתם פעם ברכבת הקלה בירושלים ושמעתם מישהו שדוחק בחברו לרדת בתחנה הבאה, כי הוא רוצה לאכול "אשתנור", ולא הבנתם למה הוא מתכוון – סימן שאתם לא ירושלמיים. במהלך השנים התפתחה בירושלים שפה מקומית, ניב ייחודה של תושבי המקום, שמתחיל בילדים וממשיך עמם גם כאשר הם גדלים עד שהוא עובר לדור הבא.

 

מילים כמו "אג'ואים" (גוגואים, החרצן של המשמש) או "אבו-יויו" (משחק ילדים המוכר יותר בשם "שק קמח") נשמעות כמו ז'רגון פנימי שמייחד את המשתמשים בו אבל גם כיום, בייחוד במגזר הדתי, משתמשים במשחק הילדים "אבן שוק", שהוא גלגול של המילים "אבן ג'וק", או כפי שהוא נקרא בשאר האזורים בארץ: "אבן נייר ומספריים". גם בתל אביב מכירים מילים כמו "ספיחס", שנכנסה לז'רגון הצבאי ומציינת את המכה החברית על העורף, שמקבל אדם לאחר שהסתפר. עוד מילים כמו "פטל", המתייחסת לכל תרכיז ממותק באשר הוא ו-"פראנז'י" המציין דמות של אדם מהודר, נכנסו לשפה העברית, אך עד היום נזכרות בהקשר של התרבות הירושלמית.

 

 

ירושלמים, אם חשבתם שזה כל הסיפור, מתאפיינים גם במעין מבטא מקומי, שהפך עם השנים לסימן ההיכר של ירושלמים. כך, למשל, המילה "מאתיים" נהגית: "מא-א-תיים". מי שעוד לא השתכנע שירושלמים מקיימים לעצמם מורשת שהשפיעה על כולנו, נסו להיזכר ב-"צ'פצ'ולה", שמקורה בשיבוש של מילה השאובה מהלדינו, והפכה לכינוי חיבה לצעירה לבושת סחבות. המילה הזו כבר גלשה מזמן אל מחוץ לשערי העיר, וכיום מוכרת לכל ילד כמעט, משום שאחד מכותבי הצגות הילדים החליט להעניק את הכינוי לאחת הדמויות בהצגה, המחנכת לשמירה על בריאות השן (חי, דק וצ'פצ'ולה). אז אם חשבתם שאתם יודעים לדבר עברית, ייתכן מאוד שאתם צודקים. זה לא אומר שאתם יודעים לדבר עם כל דוברי העברית. אם אתם רוצים לטעום עוד מהאווירה המקומית, צאו אתי למסע מרתק בעקבות המילים ובחנו את עצמכם. מי יודע – אולי תגלו שבעצם יש לכם שורשים ירושלמיים. בחלק הבא של המילון הירושלמי השלם תכירו מילים חדשות. דרך אגב, "חי צומח דומם" מצלצל לכם מוכר?

 

דברו איתנו, נשמח להכיר לכם את ירושלים שטרם חוויתם!

 

דורית 052-3752470

משרד  02-5633077

Dorit@yerushalmit.co.il

http://www.yerushalmit.co.il