פעמיים אשתנור עם הרבה טחינה – המילון הירושלמי השלם, חלק א'

אם נסעתם פעם ברכבת הקלה בירושלים ושמעתם מישהו שדוחק בחברו לרדת בתחנה הבאה, כי הוא רוצה לאכול "אשתנור", ולא הבנתם למה הוא מתכוון – סימן שאתם לא ירושלמיים. במהלך השנים התפתחה בירושלים שפה מקומית, ניב ייחודה של תושבי המקום, שמתחיל בילדים וממשיך עמם גם כאשר הם גדלים עד שהוא עובר לדור הבא.

 

מילים כמו "אג'ואים" (גוגואים, החרצן של המשמש) או "אבו-יויו" (משחק ילדים המוכר יותר בשם "שק קמח") נשמעות כמו ז'רגון פנימי שמייחד את המשתמשים בו אבל גם כיום, בייחוד במגזר הדתי, משתמשים במשחק הילדים "אבן שוק", שהוא גלגול של המילים "אבן ג'וק", או כפי שהוא נקרא בשאר האזורים בארץ: "אבן נייר ומספריים". גם בתל אביב מכירים מילים כמו "ספיחס", שנכנסה לז'רגון הצבאי ומציינת את המכה החברית על העורף, שמקבל אדם לאחר שהסתפר. עוד מילים כמו "פטל", המתייחסת לכל תרכיז ממותק באשר הוא ו-"פראנז'י" המציין דמות של אדם מהודר, נכנסו לשפה העברית, אך עד היום נזכרות בהקשר של התרבות הירושלמית.

 

 

ירושלמים, אם חשבתם שזה כל הסיפור, מתאפיינים גם במעין מבטא מקומי, שהפך עם השנים לסימן ההיכר של ירושלמים. כך, למשל, המילה "מאתיים" נהגית: "מא-א-תיים". מי שעוד לא השתכנע שירושלמים מקיימים לעצמם מורשת שהשפיעה על כולנו, נסו להיזכר ב-"צ'פצ'ולה", שמקורה בשיבוש של מילה השאובה מהלדינו, והפכה לכינוי חיבה לצעירה לבושת סחבות. המילה הזו כבר גלשה מזמן אל מחוץ לשערי העיר, וכיום מוכרת לכל ילד כמעט, משום שאחד מכותבי הצגות הילדים החליט להעניק את הכינוי לאחת הדמויות בהצגה, המחנכת לשמירה על בריאות השן (חי, דק וצ'פצ'ולה). אז אם חשבתם שאתם יודעים לדבר עברית, ייתכן מאוד שאתם צודקים. זה לא אומר שאתם יודעים לדבר עם כל דוברי העברית. אם אתם רוצים לטעום עוד מהאווירה המקומית, צאו אתי למסע מרתק בעקבות המילים ובחנו את עצמכם. מי יודע – אולי תגלו שבעצם יש לכם שורשים ירושלמיים. בחלק הבא של המילון הירושלמי השלם תכירו מילים חדשות. דרך אגב, "חי צומח דומם" מצלצל לכם מוכר?

 

דברו איתנו, נשמח להכיר לכם את ירושלים שטרם חוויתם!

 

דורית 052-3752470

משרד  02-5633077

Dorit@yerushalmit.co.il

http://www.yerushalmit.co.il